צבעי הזמן - דב שגב
 

בוגר מכון אבני, בוגר המדרשה ,בית הספר לאמנות-מכללת בית ברל. עוסק בתחום אומנות הפלסטית שנים רבות כאמן יוצר.הציור הפיגורטיבי והפוסט מודרני עומדים במרכז עבודתיו. המדיום השולט בציוריו הם-ציורי שמן אם כי אהבתו הגדולה
הוא האקוורל שהוא נשמתה הקלילה של האמנות הפלסטית היפה.
בציוריו השפעה נדיבה של שירי משוררים.

על התערוכה "צבעי הזמן": אוסף הציורים שכולו טובל בצבע ,בטבע ובטבע האדם נוצר בהשראה ובזיקה לפרוזה ולשירה באהבה ובהנאה אין קץ לחיבור שבין האמנות הפלסטית לאמנויות הנ"ל.

המשורר הנפלא נתן יונתן שהיה כה מחובר ליופיו של הנוף הארץ ישראלי כתב
"כך במכחול אמן, צובעת יד הזמן, בגיל ובדמעה, ירח וענן, פרחים ואדמה,
שלום ומלחמה"

התערוכה בקומת האכסדרה  3 - 30 באוקטובר 2007

הכל זהב - רחל דה בוטון
 

רחל מציירת בשמן ואקוורל , רוב עבודותיה הם נוף מופשט כשמוטיב המים מהווה מרכיב מרכזי.  ציורי הנוף המופשט הם דרכה לביטוי אהבתה לטבע ומקור ההשראה שלה ליופי הסובב אותנו. בכל הציורים יש נגיעה של זהב: ציורי נוף, נשים ומופשט גודלם החל ממטר על מטר.

לרחל דה בוטון סטודיו לציור, המשמש גם כסדנא פעילה לאומנים ותלמידים הבאים ללמוד ולצייר.

התערוכה בקומה 1  3 - 30 באוקטובר 2007

ילדותי השניה - יעל שגב

   
יעל שגב רואה את המושג "ילדותי" לא "כחוסר בגרות", אלא כאינטגרציה של הילד בתוך נפשו של האדם הבוגר. זוהי רטרוספקטיבה לתקופת הילדות, עם קריצות של מעשי קונדס מתקופת התשחורת.
בתערוכה מציגה יעל שגב שלושה תחומי אמנות בהם היא עוסקת:
ציור, פיסול וצילום.

ציור: מעטים הילדים אשר אינם חוששים מביקורת הבוגר,
ויעל שגב פורצת גבולות אלו, וממחישה את דמיון הילד אשר שבע רצון מעצם העשייה,
ובעיקר מהתוצאה. דרך ציוריה, הילדותיות מבוטאת בתמימות, צבעוניות חזקה,
ססגוניות עזה, השטחה, קווי מתאר מודגשים ושימוש רב בצבעים אדומים –
בדיוק כמו בשנה הראשונה בגן הילדים. כיסוי צבע על צבע כילדים המחפשים שליטה,
ערבוב צבעים במידה מעטה, והדגשת הצבע כמקורי וטהור.
כל צבע שומר על גזרתו, מעין הרמוניה עם העולם החיצוני ועם עצמו.
מבוגר – עם ניצוץ  ילדותי.

צילום: במשך שנים רבות טיילה יעל שגב בעשרות שווקים ברחבי העולם.
הכמיהה לתעד ולצלם חוויה עילאית-רוחנית, האמנות לפשפש בשווקים תוך סקרנות רבה, פריטים של אנשים שעברו ואינם עוד. שגב נהנית להפליג בדמיונה, למי היו שייכים... למצוא בית רוחני לידיות הדלתות הנושאות את שמות המשפחה,
לפתוח צוהר דלתות של בתים עזובים עם מפתחות מקוריים. לשאול מי הילד/ה אשר שיחק עם הבובה או הדוב הקטן. לבובות ולדובונים יש אופי ומראה שונה מארץ לארץ,
ושגב מנסה להגיע בזכות הצילום לנפשו של הילד הזורם בקרבה. תוך געגועים לילדותיות של "לשאול" ו-"להיות סקרן", לדברים חדשים ולהתנסויות חדשות ורומנטיות, בוחרת שגב מתוך סדרת הצילומים באובייקט אחד,
כחלק ממכלול, ובזכות דמיונו של הצופה – להמחיש את הסביבה בה הפריט נמצא.

פיסול: פסלי ברונזה חודרים לתוך תחושת הנשיות והאמהות, אך ניכר בהם חוש הומור, הלצת רצון האם לשוב לארגז החול של הילדותיות. כמו בפסל:
"אמהוּת" בו ראשה של האם "דבוק" לראשו של הילד, או ב"חמנייה אישה",
הצמחיות הענֵפה נובעת מן האישה... ביצירותיה שואלת האמנית את עצמה:
"אני ילדותית"? יעל שגב מאמינה כי לכולם יש אינספור רגעים שבו פורץ חשק השטות, לזרוק הכול ורק לשחק במשחקים, שובבות בלי גבולות ובלי אחריות. מעין, ילדות שנייה.יעל שגב מוסיפה, כי "אמנות היא הזדמנות מעולה לצאת מהקונכייה של הבגרות הרצינית, ולהיוולד מחדש על קנבָס, ברונזה או אף תמונה יפה.
ילדות היא דבר נפלא... אבל זה פשע מוחלט אם אנחנו מבזבזים את כולה רק כשאנחנו ילדים...".

התערוכה בקומה 2  3 בספטמבר - 30 באוקטובר 2007

בראש אחר  - ד"ר איליה סויפר
 

דר' סויפר, צייר סוריאליסטי, השופך את דמיונו העשיר על הבד. ציורים חדים ונקיים המאפשרים לנו לגלות ולהתחבר אל עולמו הפנימי. העבודות עשויות בצבעי שמן על בד, בגדלים שונים.  דר' סויפר,רופא כירורגי בביה"ח קפלן, מנסה פעם בשבוע לפנות את זמנו ולצייר, דבר הנותן תשובה לעבודה המדויקת שהוא מבצע כרופא מנתח,
לחופש שהוא מוצא כאמן.

התערוכה בקומה 3   3 בספטמבר - 30 באוקטובר 2007

"כזאת אני" - שרה פייפל
 

שרה מציירת בצבעי מים וגירי פסטל. העבודה בצבע הפסטל נובעת מהצורך לגעת בחומר, להתלכלך בו, ולחוש את הצבע. מקור ההשראה העיקרי הוא הטבע, וההתבוננות בסביבה החיצונית והפנימית . ציוריה מושפעים משילוב של לימודים תיאורטיים ומעשיים כאחד. היא לומדת במסגרות שונות ומגוונות ציור, תולדות האמנות, אמנות עכשווית ורישום בעזרת מח ימין.

4 – 29 בנובמבר 2007   בקומת האכסדרה

מעולמי הפנימי - מאשה אסינובסקי
 

"למה בן אדם מרגיש צורך להלחין מוסיקה, לכתוב שירה, לצייר? מאיפה הדחף הפנימי הזה, החזק כל כך, הבלתי נסבל? בשבילי, זאת הדרך לדבר עם העולם, להוציא את עולמי הפנימי שאלות, שאלות, שאלות ורק לפעמים תחושה של תשובה.

אני מציירת עשר שנים, עשר שנים של הרבה עושר והרבה כאב, של הישרדות, הישגים וגם אכזבות. אני מתפללת  שאוכל לצייר עד סוף חיי, ושתמיד יהיה לי מה להגיד דרך הציור".

מאשה אסינובסקי לומדת מגדולי הציור, מהמורים הטובים, מהחיים.
הציגה שלוש תערוכות בארץ, ומציגה במכירות פומביות של גלריית "תירוש".

4 - 29 בנובמבר 2007   בקומה 1

נופים בפסטל - מנחם חליף
 

בוגר בצלאל ומכון אבני למד בהדרכתם של ארדן, בן צבי, אשהיים, ויתקין ויוסי שטרן. מנחם חליף  קיבל ציון לשבח בביאנלה הבינלאומית לציירי פסטל שנערכה בפולין לפני 3 שנים. מנחם משתמש בצבעי פסטל על נייר בטכניקה אותה פיתח המאפשרת לו להגיע אל סקאלה רחבה של ניואנסים הנותנים לו את החופש להביע את הנשמה הרומנטית של נופים חיים ונושמים של ישראל.

3 – 30 בדצמבר 2007 בקומה 1

אפריקה שלי - רבקה עוזיאל קריספין

התערוכה היא תוצאה ישירה מקשר עמוק ומתמשך של האמנית עם היבשת. השם "אפריקה שלי" מצביע על התפיסה המאוד אישית של האמנית את אפריקה, אנשיה, טבעה ומנהגיה, בטכניקה מעורבת ובשילוב חומרים אפריקאיים, בצבעים עזים ובמבט יוצא דופן באו לידי ביטוי הקשר העמוק של אדם שלא נולד וגדל באפריקה אבל שהכיר אותה, התמזג ויצר בה תוך אהבה וכבוד. זוהי הדרך הישירה ביותר לביטוי רגשי-אישי בעקבות מפגש זה.

3 – 30 בדצמבר  בקומת האכסדרה

ים, מים ופיסת שמיים - לאה תירוש
 

"את השראתי אני שואבת מהנוף הפראי, הגבעות שמסביב למושב, פרחי העונות
בכל צבעי הקשת ורעש הים שבזמנו הגיע גם לביתינו שבמושב.

נולדתי במושב בית עובד בשנת 1936. בגיל תשע לקחה אותי אימי בפעם הראשונה
לחוף הים בתל-אביב. ברחוב גורדון ליד המדרגות הרחבות עמדתי מול הים, המומה בלי יכולת לזוז. לאט ירדתי אל החול הזהוב.
מסביבי ילדים קטנים אצים רצים וכולם עליזים. בסופו של דבר רגלי נגעו במים המלוחים, הקרים והנעימים.
הים נחרט בזכרוני ונמשכתי אליו תמיד, וכך החלטתי לצייר סדרה של ים ומים".

קורות חיי:
1968 בית הספר לאומנות בצלאל בירושלים – לימודי גרפיקה ציור ופיסול
1983 לימודי אומנות שיר-ארט – אקדמיה לאומנות ראשון לציון. מפי הצייר אריה למדן
2002- 1989 ציור בקתדרה ראשון לציון בהנחית הצייר אריה למדן והציירת לאה טופר
1992 חברה בעמותת הציירים והפסלים ראשון לציון
1994 תערוכה קבוצתית בביתן האומנים ראשון לציון
1996  תערוכה קבוצתית בעירית ראשון לציון
1998 תערוכה קבוצתית בהיכל התרבות ראשון לציון
2002 תערוכת חברים חדשים בעמותת האומנים ראשון לציון
2003 תערוכה קבוצתית בעירית ראשון לציון
2003 תערוכה קבוצתית בביתן האומנים ראשון לציון
2004 תערוכה מטעם ארגון מעמד האשה בבית יד לבנים ראשון לציון
2005 תערוכה מטעם ארגון מעמד האשה בבית ספר פיס ראשון לציון
2007 תערוכה קבוצתית ביד לבנים ראשון לציון

4 - 28 בנובמבר 2007  בקומה 1

גוונים וגיוונים - איתמר רבינוביץ'
 

בוגר ציור ואמנות בביה"ס Carmel college"" באנגליה אמן צבע מעולה ובעל קווי רישום עזים בתערוכה מציג איתמר תמונות נוף כפרי אנגלי בצד ציורי להבה.

4 – 29 בנובמבר 2007   בקומה 3

מופשט לא פשוט - הדס בירמן
  
הדס בירמן אוהבת לצלם נושאים רבים ומגוונים ובעיקר אוהבת להוציא דברים מהקשרם ולצלם אותם מזוית אחרת,
שונה, בירמן משתעשעת איתם ויזואלית, כך שהצופה יכול לראותם מנקודת מבטה , 
בצורה שהופכת אותם לדבר אחר ממה שהם באמת. לעתים קטע של דבר - קסום בעיניה יותר מהשלם.
יתכן והצופה יראה בהם משהו אחר ממה שהם באמת.

4 – 29 בדצמבר 2007   בקומה 3